<h1>תניא רבתי סימן ע"ד</h1>
<h2>דף לב.</h2>
בשחרית של ראש השנה באין לבית הכנסת ומתפללין כסדר שאר הימים טובים. ואומרים הזמירות בנועם. ונשמת כל חי. וקדיש בנועם. וברכו. ואומרים יוצר לסדר היום. ומתפללין שבע כסדר ערבית. ולאחר שהסדיר החזן את התפלה בקול. מנהגנו לומר אבינו מלכנו חטאנו לפניך וכו'. כמו שכתוב בסדור של ראש השנה. ומצאתי שמפרש רבינו שלמה ז"ל אבינו מלכנו רגילין ובאין לאומרו מימי רבי עקיבא. כמו שמצינו במסכת תעניות. פעם אחת גזרו תענית ולא נענו. ירד רבי עקיבא לפני התיבה ואמר אבינו מלכנו חטאנו לפניך. אבינו מלכנו עשה עמנו למען שמך. וירדו גשמים. וכשראו שנענה בתפלה זו. הוסיפו עליהן מדי יום ביום וקבעום לפני התשובה. ואומרים אותו במקום הלל. לפי שאין קורין הלל בראש השנה כדאמר רבי אבהו אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבונו של עולם מפני מה אין ישראל אומרים שירה לפניך בראש השנה וביום הכפורים. אמר להן אפשר מלך יושב על כסא דין וספרי חיים וספרי מתים פתוחין לפניו וישראל אומרים שירה. ואחרי שגמרו לומר אבינו מלכנו אומרים קדיש גמור. ומוציאין ספר תורה וקורין בו חמשה בני אדם. ואם הוא שבת קורין בו שבעה. ביום ראשון קורין (בראשית כ"א) וה' פקד את שרה. בפרשת וירא אליו. שהיא מעין היום. שהרי שנינו בראש השנה נפקדה שרה. רחל. וחנה. ומפטיר קורא בפ' פינחס בפסוקין של מוסף. ובחדש השביעי באחד לחדש. ומפטיר בנביא בתחלת שמואל. עד וירם קרן משיחו. והיא גם היא מעין היום. כמו שכתבנו כי בראש השנה נפקדה חנה. יום שני קורין בעקדת יצחק. והאלהים נסה את אברהם במקום שהפסיקו אתמול. ומפטיר קורא בפרשת פינחס בפסוקין כדאתמול. ומפטיר בנביא (ירמיה ל"א) מצא חן במדבר. שהם הפרשה וההפטרה מעין היום. הפרשה מעין העקידה. והעקידה היתה בראש השנה. וגם ההפטרה מעין היום שכתוב בה רחל מבכה על בניה. ורחל נפקדה בראש השנה. וחותמין בברכות ההפטרה כמו שחותמין בקדוש ובתפלה.
